על דמוקרטיה וטיעוני קרש

החילונים טוענים:
בשם השוויון בנטל: שחרדים יעשו צבא
בשם הדמוקרטיה וכיבוד ערכי השני: אוטובוסים בשבת
בשם חופש המרחב הציבורי: נסיעת נשים מקדימה.
בשם חלוקה צודקת של המשאבים: אי מתן קיצבאות ילדים למשפחות ברוכות ילדים
ואנחנו אומרים:
בשם השוויון בנטל: שגם בצבא ילמדו קצת גמרא ותוס׳
בשם הדמוקרטיה וכיבוד ערכי השני: תנו לנשים לשבת מאחורה וגברים מקדימה
בשם חופש המרחב הציבורי: תנו לנו ללכת בצפירה
בשם חלוקה צודקת של משאבים: תנו לישיבות תקצוב כמו למוסדות להשכלה גבוהה.

מגבית חרום---

אל כל תורמי המוסדות שלום רב!

בימים אלו אשר אנו עומדים בסימן ״ תרמו ככל יכולתכם למען מנכלי״ם חסרי בונוס חודשי״ יצאנו במגבית חרום רצינית ודחופה מאין כמוה.

אנו קוראים בזה לכל רבבות אלפי בני ישראל העשירים, העשירים מאוד והמולטי-מיליונרים, אנא תרמו בעין יפה, בנפש חפיצה וללא קבלה למס הכנסה.

הן ידוע בשער בת רבים מראהו העלוב של מגבעת מנכ״ל המוסדות, אשר פגעי הזמן נעצו בה שינייה ללא רחם וכבר לאחר חודש מהרכישה אין מראה הסרט נוצץ כראוי.

אהויה!

ולא זו אלא אף זו, גברה ידם של שונאי ישראל והעירייה אסרה על מנכ״ל המוסדות לבנות קומה נוספת מעל דירתו להשכרה לזוגות צעירים וחסרי יכולת מרובה.

ולא נחה ידם של שונאי ישראל עד שצילמו ופרסמו ברשעתם הרבה את 12 רכבי הקודש המשמשים את המנכל מעת לעת. דבר שגרם עוגמת נפש מרובה למס ההכנסה שתמהו מניין הממון לכל זה.

ועל כן אמרנו אל ליבנו, הן בני ישראל רחמנים בני רחמנים הם וודאי וודאי ירתמו חושים להצלת מנכ״ל המוסדות שליט״א.

על כן בעצת אישי ציבור וגבאים קדושים, הוחלט לצאת במבצע התרמות מיוחד ובו יתבקש כל איש ואיש לתרום ככל יכולתו על פי סדר העדיפויות להלן:

בראש ובראשונה יש לתרום את הספה הביתית וארון הספרים. זאת מכיוון ששויים רב ביותר ובאם כולם יעשו כן, מכוח זה בלבד יוכל המנכ״ל לעמוד על רגליו כבימים ימימה.

לאחר מכן  במידה ושווי הספה וארון הספרים אינם עולים על 5000 שח, יש  לגשת ולהתרים כל מאן דאפשר.

ובעזרת ה׳ נזכה לפנק את המנכ״ל בווילה נוספת בזכותכם, ואולי אף בהכפלת צי הרכבים העומדים לרשותו (תלוי במידת רצינות התורמים).

סמוכים אנו ובטוחים כי הציבור לא ישאר אדיש ויתאמץ מאוד להשגת המטרות הנפלאות הנ״ל.

בברכת ״מי פתי יסור הנה״ וברחשי תודה מרובים, צוות הנהלת המוסדות, העובדים, וכל הקרובים לצלחת.

אינטרנט נטצח

בשבועות האחרונים העיתונות החרדית מוצפת בפרסומות לספק אינטרנט חדש המתחרה ברימון בשם: נטצח (nettzach)
הם מתחייבים לסינון מדוייק וטוב מרימון, אפס תקלות, ושירות בסטנדרט אמריקאי.
לטענתם הם בנו במשך שנים רבות אלגוריתם עילוי ת"ח היודע לזהות כהרף עין חומרים אשר יראי ה' ירחקו מהם, וסוגר מיידית את הגישה לחומרים אלו.
בנוסף לכך, נטען כי הסינון אינו מאט את קצב הגלישה כלל ואינו פועל על בסיס רשימות שחורות ולבנות אלא כל דף ואתר נבדק לגופו על ידי הפילטר הת"ח העילוי הנ"ל.
הרבה מילים, הרבה הבטחות. האומנם?
יצאנו לבדוק.

ובכן, נתחיל בדבר הכי קריטי עבור ציבור יראי ה', איכות הסינון. מצד אחד הסינון היה אפילו קפדני מרימון עד כדי כך שלעיתים אתר יוטיוב לא עלה מכיוון שההמלצות לסרטונים האוטומטיות שלו אינן ראויות (ע"פ הבנתו של הפילטר) ואף חיפושים תמימים בגוגל נחסמים לעיתים אם אחת התוצאות מובילה לתוכן בלתי ראוי.
למשל החיפוש: "תוסף לגוגל כרום" נחסם ככל הנראה מסיבה זו.
לטעמי זה לא נגזר מסינון קפדני אלא מפילטר מג'נון שחוסם דברים בלי קשר. כך למשל אתר וואלה! אומנם פתוח אך כניסה לאחת הכתבות מובילה אותנו לדף עם פרסומות, כותרת, שם הכתב ובלי הכתבה עצמה.... (הכוונה לכתבה חדשותית גרידא).
כל חסימה של דף\אתר מציגה בפנינו חלון המאפשר פניה לצוות נטצח כדי שיבדקו\יפתחו את האתר.
כלומר שניתן לבקש שהצוות שלהם יבדוק את הדף, או לבקש פתיחה מוחלטת על אחריותו של המבקש.

תחושתי היא שרימון יודע לצנזר דפים אך עדיין להשאיר את החלקים הראויים (כגון עמודי חדשות ללא פרסומות שחץ ותועבה) ולעומת זה הפילטר של נטצח פשוט סוגר את העמוד. (למרות ההצהרות הגרנדיוזיות על פתיחת כל עמוד כמעט וטשטוש התמונות\פרסומות הלא ראויות).
שורה תחתונה הסינון יעיל מאוד אך מרגיש לעיתים מוגזם ולא קשור.

מהירות גלישה: בניגוד למהירות הלא יציבה והזוחלת לעיתים של רימון, המהירות בנטצח הינה פנטסטית ותמיד עומדת היטב במהירות המוצהרת ואף עוברת אותה קלות.
כחסיד נאמן של שיעורי תורה בHD נוכחתי לראות (תרתי משמע) לשמחתי שבהזרמת ווידאו ניכר שיפור עצום על פני רימון והווידאו זורם ללא קפיאות והשהיות.

איכות השירות: קודם כל יש לנטצח מעלה גדולה והיא חיוב פר חודש. אין שום תקופת התחייבות. חזור שנית: אין תקופת התחייבות. כלומר שאם לקוח רוצה לצאת מהם אין שום בעיה. אין קנסות וטרטורים.
אבל אליה וקוץ בה: עד כמה שברימון נדרשת תקופת התחיבות של שנה, המחיר הוא זול יותר. ברימון קיבלתי 10 מגה תמורת 45 ש"ח לחודש ואילו בנטצח המחיר הוא 75 ש"ח לחודש. לאחר הנחה המחיר הוא 68 ש"ח. כך רימון זול יותר ב40%! אך נתון זה איננו מדוייק כי יתכן שהמחיר הרשמי של רימון הוא יותר. (את המחיר שציינתי קיבלתי מנציג שימור לקוחות לאחר אחת הקריסות החודשיות של רימון)
מוקד השירות: מצד אחד הנציגים עונים תוך שניות ספורות (לעומת רימון הנוהגים לייבש את הלקוחות 20 דקות ) אך מוקד התמיכה הטכנית אינו פתוח 24 שעות ביממה. ברימון כן.
מעניין לציין ששאלתי את הנציג למה אין להם תמיכה טכנית 24 שעות ותשובתו הייתה: אין לנו בכלל תקלות... לא תצטרך את זה....
גם כן תשובה.
לסיכום ניתן לומר כי הבחירה אינה חד משמעית. לרימון יש סינון מדוייק יותר, מחיר טוב יותר, ותמיכה טכנית בכל שעות  היממה.
לנטצח יש מהירות גלישה יציבה מאוד וקבועה, ובשעות פעילות המוקד נציגי שירות ללא המתנה.
ואיש איש ינהג כפי הוראת רבותיו...

(עדכון: יום חמישי כ"ז כסליו, קריסה בשרת נטצח. אין אינטרנט במשך שעות ארוכות.)

שתי ידיים שמאליות.



בכל רחבי עולמנו הקטן, קיים המושג "ימין ושמאל"
הימין מסמל זרם השונא את הזרים, ומייחל להסתלקותם המהירה מארצו.
הימין רוצה כלכלה חופשית לגמרי, שהעשירים יהיו עשירים עוד יותר, והעניים? שיהיו עניים עוד יותר... או שיתכבדו נא לצאת לעבוד.
הימין בדרך כלל מזוהה מאוד לאומית ובז לזרים שאינם מחוברים למדינה מבחינת השקפות לאומיות.
השמאל לעומתו דוגל באהבת אדם באשר הוא אדם, שילוב הזרים בחברה, וכדי למנוע עוני קשה מהחלשים (הקיימים בכל חברה) הוא דוגל במעורבות ממשלתית בכלכלה. השמאל אינו שם בפוקוס את לאומיותם של הזרים במדינה ואת תחושת המחוברות שלהם למקום.
כאן בארצנו ארץ הקודש, ארץ זבת חלב ודבש (לא קוטג'. אין תקציב.) קיים זרם באוכלוסיה המגדיר עצמו ''שמאל'' וכחלק מכך חש עליונות על הזרם השני המכונה על ידו ''ימין''.
מאידך הימין טוען שהוא איננו ימין אלא היהודי כפי שהוא צריך להיות. ואילו השמאל הינו הרבה מאוד דברים- רק לא יהודים טובים.
כעיקרון תחושת עליונות של השמאל הינה דבר מובן והיא נובעת מהיכולת להביע דעות פתוחות ורעננות.
אך שומה עלינו לבדוק בדק היטב האם הימין בארצנו זכאי לכינויו ''ימין'' (על המגרעות והמעלות שבכך) והאם השמאל זכאי להתהדרות בתואר נשגב זה.
ובכן, נצא לדרך....
אהבת הזרים. (ערבים)
השמאל לכאורה צודק בטיעונו. הוא אוהב את הזרים ומכבדם. ואילו הימין ראוי ביותר להגדרתו כימין עקב זילזולו באזרחי ישראל הערביים.
השמאל פועל רבות כדי לתת לערביי ישראל תחושה טובה בישראל, לשלב אותם ככל הניתן במוסדות המדינה, ובכלל להופכם לשווי זכויות במדינת ישראל.
הימין פועל נמרצות (ותמיד חש כי איננו פועל מספיק...) כדי לבדל בין העמים, ולהדגיש את העובדה כי ארת ישראל ניתנה לעם היהודי כמתנה לעם ישראל.
הימין טורח שוב ושוב להזכיר כי לערבים יש עשרות מדינות נוספות מלבד ישראל, ולכן יתכבדו נא לעבור לשם. (או לקפוץ לים קולקטיבית. זה לא משנה...)
ובכן. טעות מרה!
בניגוד לזרים בכל העולם ערביי ישראל אינם מצפים להשתלב במדינה....
הערבים מצפים להפוך את ישראל למדינתם הם. כמעט אין דבר דומה לכך בעולם. למשל צ'צ'ניה מוכת הקרבות כל מטרתה היא עצמאות מדינית. נפרדת מאמא רוסיה (האמא החורגת הקלאסית?...). לצ'צ'נים אין מטרה להפוך את כל רוסיה לצ'צ'ניה אחת גדולה שמחה ומאושרת.
אפילו הכורדים המוכים והחבולים ע''י הטורקים הנלוזים, כל רצונם הוא חבל ארץ שלהם עם עצמאות.
האם מטרת הכורדים להפוך את טורקיה לכורדיסטן אחת גדולה? לא.
אך בארצנו אין לערבים שאיפה לא להשתלב ולא לקבל פיסת יבשה משלהם. כל חפצם הוא לשלוח את כל יהודי ארה''ק (ואם אפשר אז גם את יהודי התפוצות) בדואר שליחים אקספרס לים התיכון, או לים אחר. תלוי איפה הכרישים יותר גדולים ורעבים.
כנגזרת מכך  הם תובעים עצמאות מדינית. ככה שיהיה פחות שטח שממנו יצטרכו לפנות יהודים לעבר הים.
אז.... אין זרים במדינת ישראל?
ובכן. יש.
הזרים במדינת ישראל הינם כל העולים המזרחיים המקופחים, הדתיים, המתנחלים והחרדים. הם זרים משום שמעולם לא העמידו ממשלה משלהם וכן כלי התקשורת אינם נותנים ביטוי הולם לעמדותיהם.
הזרם המכונה 'ימין' מכבד את כל האוכלוסיות הנ''ל ומצפה לשילובם במרקם התושבים בישראל.
הזרם המכונה 'שמאל' לעומת זה, שוטם אותם ומייחל לשינוי בעמדותיהם, או לחילופין, לשינוי ארץ מגוריהם...

מדיניות כלכלית
גם בנושא תמיכה כממשלתית בחלשים, בולטים ההבדלים בין הזרמים 'ימין ו שמאל' בישראל למקובל בעולם.
הימין בארץ דוגל בתמיכה ממשלתית בחלשים ובנזקקים. קיצבאות ילדים למשל. הימין תומך של מעורבות ממשלתית עמוקה בכלכלה על מנת לשמור על איזון ואי העמקת הפערים בין השכבות הנזקקות (נייר האפייה) השכבות החלשות (בסיס העוגה) והשכבות החזקות (הקצפת...).
אך השמאל טוען כי אסור לתת קיצבאות לחרדים ומסביר כי יש לכך כמה סיבות:
א. החרדים אינם תורמים למדינה דבר.
ב. החרדים פרזיטים.
ג. החרדים עלוקות.
ד. החרדים אינם משתלבים במוסדות המדינה.
ה. החרדים אינם עושים צבא.
(אם גם לכם הטענות הללו נשמעים כקולו הקלאסי של איש הימין הגזען ההולנדי הצרפתי או האירופי, אתם לא לבד...)
שוב. דווקא עמדת הימין נשמעת בהחלט כעמדת מפלגות השמאל  בעולם.

(בנושא הצבא: החרדים מרגישים כי המדינה איננה שלהם, איננה מכבדת אותם , איננה מתחשבת בהם כלל ומסווגת אותם כאזרחים סוג ג' במקרה הטוב או כפסולת עודפת במקרה הרע. כיוון שכך, אין להם מוטיבציה להקדיש אפילו דקה או שניים על מנת לשמור על בטחון מדינת ישראל....)



לסיכום יאמר כי יש יתכן והזרם המכונה כיום 'ימין' זכאי בהחלט לתואר 'שמאל' ולתחושת העליונות הנגזרת ממנו.
על הזרם המכונה כיום 'שמאל', יש עוד עבודה רבה בשינוי גישתו כלפי האוכלוסיות שצויינו לעיל.
[ניתן להאריך ולהרחיב עוד ועוד בנושא זה בבחינת 'ארץ הצבי' אך לא נעשה זאת מחשש כבד לשלום הקוראים ומדאגה שמא יחבלו כשראשם ישמט עליהם מחמת השיעמום ויתקע במסך המחשב. מה שיגרום לשבר במסך ולנפיחות במצח הקוראים.]


לסיום ניתן לומר כי במדינת ישראל כל התושבים אנשי שמאל. אלו השמאלניים באמת ואלו הטוענים לכתר השמאל....
:-)

אינטרנט רימון- מה ש(לא) טוב באינטרנט.
בעולם האינטרנט חשוב מאוד להתחבר לשירותי סינון, ישנם כמה וכמה ספקים המציעים רמות שונות סינון, בפוסט זה נתמקד בספק הבולט בתחום הלא הוא אינטרנט רימון, ונבדוק מה מצבו של הרימון האם הוא רקוב חלילה או שמא במצב תקין. (חשוב לציין שיש לחברה זו גם חברת בת ״אינטרנט אתרוג״ המסננת באופן יסודי בבחינת אתרוג כשר ומהודר, ואולי גם עם פיטם.. אך לא ניגע בזה בפוסט זה, על מנת שהפיטם לא ישבר חס וחלילה ויפסול האתרוג...)


רימון מפרסמת כבר הרבה מאוד זמן ומשווקת את עצמה בתור ״ספק האינטרנט המוביל את ניהול התוכן בישראל״ ו״אינטרנט רימון- מה שטוב באינטרנט״
האומנם? הסכיתו ושמעו.
לאחר מחקר מעמיק נמצא כי  כפי הנראה אסטרטגיית הסינון ברימון היא שמכיוון והאינטרנט הינו דבר לא ראוי, רצוי לספק ממנו מה שפחות ללקוחות באופן כללי.
כמובן שזה אומר לתת לקוחות בערך חצי שליש ורביע מרוחב הפס המובטח, וגלישה איטית במיוחד בזמנים שבהם ראוי לעשות דברים יותר טובים כדוגמת מוצאי שבת. אך זה גם יותר מכך: כחלק מאסטרטגיית הסינון הוחלט ברימון לאפשר למנויים לטעום ״יום בלי אינטרנט״
שזה אומר שעל מנת שלא ניפול ברשת עלינו לוותר לפחות יום אחד בחודש על האינטרנט, אך כאן נתקלו הרימונים בבעיה, אולי משום מה הלקוח לא רוצה ניתוק פעם בחודש? הרימונים פתרו את הבעיה ביצרתיות: הם פשוט לא שואלים..

ואכן כלקוח אינטנט רימון אני חווה ניתוק מלא  (הנגרם ככל הנראה מקריסת שרתי רימון) בערך פעם בחודש.
יאמר לזכותם שהם לוקחים את מסורת הניתוקים ברצינות רבה ושומרים אל אלמנט ההפתעה, הניתוק לעולם לא יהיה באותו יום כמו בחודש הקודם!...
למשל אם ב י׳ לחודש לא יהיה לי אינטנרט, לפחות יש כאן פרס ניחומים - בחודש הבא אני לא יודע אם לרימון לא יהיו תקלות נוספות, אבל בי׳ בוודאי שהכל ידפוק.
וכך נראית החגיגה כשמתרחשת הקריסה החודשית ברימון (אגב למותר לציין שחברת רימון לא רואה סיבה כלשהי לפצות את לקוחותיה. הרי לא יעלה על הדעת שבגלל שללקוחות לא היה אינטרנט יום או יומיים בחודש אז רימון יגבו פחות תשלום חודשי. הרי התשלום הוא על הימים שמשום מה כן היה אינטרנט...):
קודם כל לוקח כמה דקות כדי לקלוט שאכן יש תקלה, עוד כמה דקות בדיקה שהתקלה לא בתשתית. עכשיו מגיע הזמן להתקשר לרימון.
לרוע המזל המספר הוא כוכבית משהו, לא חלילה מספר נייח או מספר כשר אלא כוכבית, העולה הרבה יותר יקר לדקת שיחה. למה? ככה.

כצפוי מחברה הדוגלת  באי מתן שירות ובזילזול מחפיר בלקוחות, אי אפשר בקלות להתקשר למוקד שירות הלקוחות של רימון ולקבל הבהרות והתנצלויות מנציג שירות הלקוחות. צריך לנסות ולקוות להרבה מזל. אומנם יתכן שנזכה במו אוזנינו לשמוע את התקליט המבשר לנם בשמחה ש״אינטרנט רימון מה שטוב באינטנט, עקב תקלה זמנית לא ניתן לגלוש באינטרנט״.... אבל מצד שני הרבה יותר צפוי שלא נשמע אפילו צליל חיוג, כלום! הקו קרס...
ובמילים פשוטות: אתה מתקשר לספק התוכן שלך כי אין לך אינטרנט ומגלה שלא רק שהספק קרס- גם המוקד הטלפוני שלו קרס...
למה רימון לא תעשה גיבוי לשעת חירום של הטלפוניה שלהם? למה? ככה.
הכיף הכי גדול הוא כמובן שאם התמזל מזלנו ובזמן שהתקשרנו המוקד עדיין פעל, אנחנו נזכה להנות למעלה מהמשוער. אנחנו נבחר לשוחח עם נציג שירות לקוחות ונשמע ל׳הפתעתינו׳ שמקומנו בתור הוא 38/40/45 (!!!....) וכדי שלא נשתעמם חלילה בשעה וחצי- שעתיים ההמתנה שלפנינו רימון יבדרו אותנו וישמיעו באזנינו את תשדירי הפרסומת שלהם במחרוזת. ואחרי שהמחרוזת הראשונה תיגמר אנחנו נשמע קריין המצהיר שבעקבות החופש בגדול אינטרנט רימון יוצאת במבצע חסר תקדים כלשהו.
והקריין ממשיך בפאתוס השמור לפוליטיקאי בנאום בחירות לבשר על מוצרים שונים ומשונים של רימון בתחום התקשורת.
למה שאדם שפוי הזועם על חוסר השירות ועל ההמתנה המייגעת ירצה לרכוש מרימון עוד משהו? למה, ככה.

עוד לא נספיק להפנים את המבצע המפעים וכבר תתחיל להתנגן מההתחלה מחרוזת הפרסומות לרימון. מההתחלה, אין הקלות בעונש, אין ניכוי שליש מחרוזת על התנהגות טובה ואין אפשרות לשלוח את הקריין המרגיז לחופש. אה, וגם אין על מי לצעוק. כי כדי לצעוק על נציג שירות נצטרך להמתין באושר עוד שעה וחצי...
אם הצלחנו לעבור את כל המסלול והגענו לנציג שירות המותש (ובצדק, יש לומר) מה שנוכל לשמוע זה סדרת תירוצים ססגונית: החל מה״אתה בטוח שהראוטר שלך מחובר לחשמל??״ הקלאסי ועד ל״אולי יש תקלה בבזק, ניסית לשאול אותם??....״ המפתיע.
ואז לאחר שנלחץ את הנציג שירות לקיר קיים סיכויון קטנטן שהוא יודה שקיימת תקלה כלל ארצית. מתי תתוקן התקלה? קצת רעשי רקע וצעקות של האחראי, ואז גימגום של הנציג: ״בשעות הקרובות...״

מסקנה: הרימון מומלץ לבעלי קיבה חזקה בלבד.


(הערה 1: במאמר נטען כי קיימת אפשרות לקבלת התנצלות מנציג שירות על הניתוק וקריסת השרתים החודשית ובכן, לאור ממצאים חדשים קבלו תיקון: אין אפשרות לקבלת התנצלות.
הערה 2: חשוב לציין כי בזמנים רגילים השירות של רימון הוא יוצא מהכלל ואם מתקשרים לנציג שירות זמן ההמתנה הוא 20 דקות בלבד...)

שאלה מרעננת לימי הקיץ הרותחים.

יש יהודי יקר שעומד בטבורה של העיר, לצורך בעניין נניח ששמו בישראל הוא 'נחמן'.

נחמן מעשן סיגריה בנחת,יש מזג אוויר נפלא והשמש מחייכת וכל זה.

פתאום השמיים מתקדרים בעבים, ותוך שתי שניות מתחיל לרדת גשם סוער.ומייד נחמן שלנו רץ במהירות (אוי... הסיגריה... הלכה פייפן...!) כדי לברוח מהגשם.

 

השאלה היא האם נחמן עושה נכון כשהוא רץ או שמא עדיף לו -דווקא בגלל שהוא מעוניין להישאר יבש- ללכת בנחת, לאט וברוגע ולחפש מחסה.

והנה ההסבר: אומנם במנוסתו ההיסטרית הוא נמלט מטיפות א וב' אך כיוון שהוא רץ הוא מספיק לחטוף את טיפות ג וד' שללא ריצתו

הוא לא היה מספיקם. אז אולי עדיף - דווקא כדי להישאר יותר יבש- לא לרוץ בגשם???

מאידך גיסא אם נניח שבכל רגע נתון אדם סופג X מ"ל גשם על בגדיו, א"כ בוודאי שככל שיהיה פחות

זמן בגשם הוא יירטב פחות??

ועל כל אחד ואחד מישראל מוטלת מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' ומצוות 'עזוב תעזוב עמו' ומצוות 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'

וליתן תשובה ברורה בזה.

מכתב אישי להנהלת אחת החברות הסלולריות עקב זה שהתייבשתי בהמתנה לנציג שירות הגואל....

מכתב אישי לחברת x  (אחת החברות הסלולריות).

לכבוד חברת x
שלום רב!
הנידון: זמני ההמתנה הארוכים לנציג שירות.
קודם כל ברצוני לציין שאני הייתי לקוח מרוצה שלכם תקופה ארוכה, אך זה השתנה קצת. כלומר, אני עדיין לקוח שלכם, אבל ממש לא מרוצה.
זה התחיל מפעם אחת שהייתי צריך נציג שירות בעניין מסויים, וחיכיתי לו 10 דקות לפחות עד שזכיתי לכך, המשיך חודש אחר כך כשהוצרכתי שוב לנציג שירות שלכם בעניין אחר, ושוב אולצתי להמתין  זמן מכובד עד שזכיתי לשמוע אותו.
אך לרוע המזל, למרות שכמעט נשבעתי שלא משנה מה קורה למכשיר שברשותי, אני אליכם לא מתקשר לעולם, נאלצתי עקב סיבה מסויימת להתקשר שוב.

אחרי שדחיתי את השיחה הזו במשך חודש, החלטתי לאזור סבלנות ולהתקשר לשירות לקוחות שלכם.
התקשרתי וכמובן שמעתי את התקליט הלועג לאיד: ״עקב עומס זמני ההמתנה ארוכים מהרגיל...״ וחשבתי לעצמי: ״אם זמני ההמתנה ארוכים מ-ה-ר-ג-י-ל הרי שיש לנו בעיה״.
זה היה הרגע שהרגזתם אותי פעם ראשונה.

5 דקות אח״כ כשהתחיל להימאס קצת המנגינה הנודניקית של ההמתנה, כבר איחלתי לכם עוד כמה דברים.
וכהמשכתי להתייבש על הקו עוד 15 דקות כבר ממש איחלתי לכם כמה "איחולים".
ולבסוף, כשהתייאשתי סופית מלקבל נציג שירות, ניתקתי את הטלפון, ללא שקיבלתי שירות/יחס.
ועכשיו אני פשוט מאחל לכם שכל מה שאתם מפחדים ממנו יתגשם!

הזמן שלי הוא יקר, יקר מאוד. והזילזול המרגיז הזה בזמן שלי, בזמן של החברים שלי, בזמן של כל הלקוחות שלכם, פשוט גורם לסלידה מכם.
וזה חבל מאוד, כי דווקא הנציגי שירות שלכם באמת נחמדים, והם באמת רוצים לעזור. שמתי לב ואני יודע את זה מניסיוני איתכם.
אבל עם כל ההערכה שלי אל נציגי השירות שלכם, הם פשוט מועטים מידי.
אז  יתכן שתגידו לי: ״תשמע, יש לנו מעל 3 מיליון לקוחות, ואנחנו עושים את מירב המאמצים על מנת לשפר את השירות שלנו״
אבל זה שקר, שקר גס. ואתם יודעים למה? בגלל בזק. כי אם בזק, שיש להם בוודאי 3 מיליון לקוחות וסביר מאוד להניח שיותר מכך, עונים לטלפון שלי תוך שתי דקות מקסימום (נבדק על ידי כמה וכמה פעמים) ומצליחים גם לתת שירות יותר יעיל ממכם (עם כל הכבוד) אז זה אומר הרבה מאוד עליכם. הרבה מאוד.
ומה שיותר כייף אצלם- ובמחשבה שניה כנראה שזאת הסיבה ליחס המשובח שלהם- שאני לא מחוייב אליהם לתוכניות נשכניות, ולא כבול בשלשלאות ארורות של חיוב לח״י חודשים.
ולכן ידידי היקרים, מנהלי ומנכל״י חברת x הנכבדים: לאור האמור לעיל, וכיוון שאין שום ניצני שינוי, ברגע שאני יוכל להתנתק ממכם, אני יתנתק. מבטיח.