יש יהודי יקר שעומד בטבורה של העיר, לצורך בעניין נניח ששמו בישראל הוא 'נחמן'.
נחמן מעשן סיגריה בנחת,יש מזג אוויר נפלא והשמש מחייכת וכל זה.
פתאום השמיים מתקדרים בעבים, ותוך שתי שניות מתחיל לרדת גשם סוער.ומייד נחמן שלנו רץ במהירות (אוי... הסיגריה... הלכה פייפן...!) כדי לברוח מהגשם.
השאלה היא האם נחמן עושה נכון כשהוא רץ או שמא עדיף לו -דווקא בגלל שהוא מעוניין להישאר יבש- ללכת בנחת, לאט וברוגע ולחפש מחסה.
והנה ההסבר: אומנם במנוסתו ההיסטרית הוא נמלט מטיפות א וב' אך כיוון שהוא רץ הוא מספיק לחטוף את טיפות ג וד' שללא ריצתו
הוא לא היה מספיקם. אז אולי עדיף - דווקא כדי להישאר יותר יבש- לא לרוץ בגשם???
מאידך גיסא אם נניח שבכל רגע נתון אדם סופג X מ"ל גשם על בגדיו, א"כ בוודאי שככל שיהיה פחות
זמן בגשם הוא יירטב פחות??
ועל כל אחד ואחד מישראל מוטלת מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' ומצוות 'עזוב תעזוב עמו' ומצוות 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'
וליתן תשובה ברורה בזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה